חוקי פוקר טקסס הולדם: המדריך המלא

טקסס הולדם הוא משחק הפוקר הנפוץ בעולם, וגם המשחק שרוב החבורות בארץ משחקות בבית. את חוקי הפוקר הבסיסיים לומדים בעשר דקות, אבל דווקא הפרטים הקטנים (מי מדבר ראשון, כמה מותר להעלות, מה עושים עם קלף שנחשף) הם אלה שמייצרים ויכוחים ליד השולחן. אני משחק עם אותה חבורה כבר 20 שנה, וכתבתי כאן את חוקי טקסס הולדם כמו שהייתי רוצה שמישהו יסביר לי ביום הראשון: יד שלמה צעד אחר צעד, ואחר כך כל החוקים שמסביב.

אם אתם מחפשים איך משחקים פוקר מאפס, תתחילו מהסעיף הבא. אם אתם כבר משחקים ורק רוצים להכריע ויכוח, קפצו לחוקים שמתווכחים עליהם בבית.

איך משחקים טקסס הולדם? יד שלמה צעד אחר צעד

הדרך הכי טובה להבין משחק פוקר היא לראות יד אחת מההתחלה ועד הסוף. בדוגמה יושבים שישה חברים, הבליינדים הם 5 ו־10, וכפתור הדילר נמצא אצל דני. כל המספרים כאן הם ז'יטונים.

1. 1

   בליינדים: הכסף שמתחיל את הקופה

   לפני שמחלקים קלף, שני השחקנים שמשמאל לכפתור הדילר שמים הימור חובה. סמול בליינד הוא ההימור הקטן (כאן 5), וביג בליינד הוא ההימור הגדול (כאן 10), בדרך כלל כפול מהסמול. הבליינדים קיימים כדי שתמיד יהיה על מה לשחק.

   בקופה: 15
2. 2

   שני קלפים סגורים לכל שחקן

   הדילר מחלק קלף אחד לכל שחקן, החל מהסמול בליינד ועם כיוון השעון, ואז סבב שני. כל אחד מסתכל בשקט על שני הקלפים שלו, שנקראים קלפי יד או הול קארדס (hole cards). אבי מקבל אס ומלך.

   הקלפים של אבי

   מה כולם רואים
3. 3

   סיבוב הימורים ראשון, לפני הפלופ (פריפלופ)

   מדבר ראשון השחקן שמשמאל לביג בליינד. אבי מעלה ל־30. בני וגיל מוותרים (פולד). דני משווה 30 (קול). יוסי בסמול מוותר, ו־5 שלו נשארים בקופה. משה בביג בליינד משלים עוד 20 ומשווה.

   בקופה: 95נשארו: אבי, דני, משה
4. 4

   הפלופ: שלושה קלפים משותפים

   הדילר שורף קלף (מניח אותו הפוך בצד) ופותח שלושה קלפים באמצע. מעכשיו ועד סוף היד, הדיבור מתחיל מהשחקן הפעיל הראשון משמאל לדילר. משה עושה צ'ק, אבי מהמר 50, דני מוותר, משה משווה.

   בקופה: 195
5. 5

   הטרן: הקלף הרביעי

   עוד קלף שרוף, ועוד קלף משותף. משה עושה צ'ק, ואבי, שחושש מהתשע, עושה צ'ק גם הוא. כששני השחקנים עושים צ'ק, הסיבוב נגמר בלי כסף חדש.

   בקופה: 195
6. 6

   הריבר: הקלף החמישי והאחרון

   קלף שרוף אחרון, והקלף המשותף החמישי. משה מהמר 100, ואבי משווה. זה היה סיבוב ההימורים האחרון.

   בקופה: 395
7. 7

   שואודאון: מי מראה ומי זוכה

   משה הימר אחרון בריבר, ולכן הוא מראה ראשון: שמונה ושבע. יחד עם הלוח יש לו שלשה של שביעיות. לאבי יש שני זוגות, מלכים ושביעיות עם אס בצד. שלשה מנצחת שני זוגות, ומשה לוקח 395. שימו לב: כל אחד משתמש בחמשת הקלפים הטובים ביותר מתוך שבעה, והקלפים המעומעמים לא נספרים.

   משה: שלשה

   אבי: שני זוגות
8. 8

   היד הבאה

   הכפתור זז מקום אחד שמאלה, ליוסי. עכשיו משה בסמול ואבי בביג, וכך כל אחד משלם בליינדים בתורו.

איזו יד מנצחת איזו? זה כבר נושא לעמוד משלו. כאן רשימה מקוצרת מהחזקה לחלשה, והפירוט המלא עם הסתברויות נמצא במדריך דירוג ידיים בפוקר.

• 1רויאל פלאש
• 2סטרייט פלאש
• 3קארה (ארבעה זהים)
• 4פול האוס
• 5פלאש (צבע)
• 6סטרייט (רצף)
• 7שלשה
• 8שני זוגות
• 9זוג
• 10קלף גבוה

פעולות ההימור: צ'ק, בט, קול, רייז, פולד ואול־אין

כשמגיע התור שלך, יש לך עד חמש אפשרויות. איזו מהן מותרת תלוי בשאלה אחת: האם מישהו כבר הימר בסיבוב הנוכחי?

פעולה	מה זה	מתי מותר
צ'ק (check)	להעביר את התור בלי לשים כסף, ולהישאר ביד.	רק כשאף אחד עוד לא הימר בסיבוב. גם הביג בליינד לפני הפלופ, אם כולם רק השוו.
בט (bet)	ההימור הראשון בסיבוב.	כשאין עדיין הימור בסיבוב. המינימום הוא גודל הביג בליינד.
קול (call)	להשוות להימור הגבוה הנוכחי.	כשיש הימור שאתה עוד לא השווית אליו.
רייז (raise)	להעלות את ההימור הקיים.	כשיש הימור, וההעלאה לפחות בגודל ההעלאה הקודמת באותו סיבוב.
פולד (fold)	לוותר על היד ולזרוק את הקלפים.	בכל פעם שהתור שלך. מה ששמת עד עכשיו נשאר בקופה.
אול־אין (all in)	לשים את כל הז'יטונים שלפניך.	בכל פעם שהתור שלך, גם אם זה פחות מההימור. אז אתה משחק רק על החלק שכיסית (ראו סייד פוט).

סיבוב הימורים נגמר כשכל מי שנשאר ביד שם את אותו סכום, או עשה צ'ק, וכל אחד קיבל לפחות הזדמנות אחת לדבר. לפני הפלופ יש לביג בליינד "אופציה": אם כולם רק השוו ל־10, הוא עדיין רשאי להעלות.

כמה מותר להעלות? חוק הרייז המינימלי

רייז חייב להיות לפחות בגודל ההימור או ההעלאה הקודמת באותו סיבוב. בבליינדים 5 ו־10, הרייז המינימלי לפני הפלופ הוא ל־20. אם אבי העלה ל־30, כלומר העלאה של 20, הרייז הבא חייב להיות לפחות ל־50. אחרי הפלופ, אם מישהו הימר 40, העלאה מינימלית היא ל־80.

מקרה מיוחד: שחקן שהולך אול־אין בסכום שקטן מרייז מלא לא "פותח מחדש" את ההימורים לשחקנים שכבר דיברו. הם יכולים רק להשוות או לוותר, לא להעלות שוב. זה החוק בטורנירים מסודרים, וכדאי לאמץ אותו גם בבית.

נו לימיט, לימיט ופוט לימיט: מה ההבדל?

מבנה	כמה מותר להמר	דוגמה בבליינדים 5 ו־10	איפה נפוץ
נו לימיט	כל סכום, מהביג בליינד ועד כל הז'יטונים שלך.	אפשר להמר 10, 70 או אול־אין.	רוב משחקי טקסס הולדם, בבית ובטורנירים.
פוט לימיט	עד גודל הקופה, כשהיא כוללת את ההשוואה שלך.	בקופה 100 ומישהו מהמר 50: אתה יכול להעלות עד 250 בסך הכל.	אומהה, ומשחקים שרוצים לרסן אול־אין מוקדם.
לימיט (פיקס לימיט)	סכום קבוע לכל הימור והעלאה.	10 לפני הפלופ ובפלופ, 20 בטרן ובריבר. בדרך כלל עד הימור ושלוש העלאות בסיבוב.	משחקי בית ישנים, ומי שרוצה ערב רגוע וזול יותר.

פוזיציות: מי מדבר ראשון לפני הפלופ ואחריו

סדר הדיבור הוא אחד מחוקי הפוקר החשובים ביותר, ומתחלפים בו שני סדרים שונים. לפני הפלופ מדבר ראשון השחקן שמשמאל לביג בליינד, והביג בליינד אחרון. מהפלופ והלאה מדבר ראשון השחקן הפעיל הראשון משמאל לכפתור, והדילר אחרון (אם הוא עדיין ביד).

מקום	שם בעברית	לפני הפלופ	אחרי הפלופ
משמאל לביג	אנדר דה גאן (UTG)	1	3
אמצע	הייג'ק	2	4
מימין לדילר	קאטאוף	3	5
הכפתור	דילר (באטן)	4	6
משמאל לדילר	סמול בליינד	5	1
משמאל לסמול	ביג בליינד	6	2

בשולחן של תשעה או עשרה שחקנים פשוט נוספים מקומות באמצע (אנדר דה גאן פלוס אחד, מידל פוזישן), והעיקרון לא משתנה. למה זה חשוב? מי שמדבר אחרון רואה מה כולם עשו לפניו, ולכן הדילר הוא המקום הכי נוח בשולחן. זו גם הסיבה שהכפתור זז בכל יד: כדי שכולם ייהנו ממנו ויסבלו מהבליינדים באותה מידה.

שואודאון: מי מראה ראשון, ספליט וסייד פוט

שואודאון קורה כשנשארו לפחות שני שחקנים אחרי סיבוב ההימורים בריבר. החוקים המקובלים:

• מי מראה ראשון: השחקן שעשה את הפעולה האגרסיבית האחרונה בריבר (הימר או העלה). אם בריבר כולם עשו צ'ק, מראה ראשון השחקן הפעיל הראשון משמאל לדילר, וממשיכים עם כיוון השעון.
• מותר לוותר בלי להראות: מי שרואה שהוא מפסיד רשאי לזרוק את הקלפים הפוכים (מאק). יד שנזרקה מתה ולא יכולה לזכות.
• הקלפים מדברים: יד שנחשפה על השולחן שווה את מה שיש בה, גם אם השחקן הכריז משהו אחר. אם מישהו אמר "זוג" ובעצם יש לו פלאש, הוא זוכה עם הפלאש.
• כל השולחן רואה: כדי לזכות בקופה צריך לחשוף את שני הקלפים, לא אחד.

ספליט: מתי הקופה מתחלקת

כששתי ידיים שוות בדיוק, הקופה מתחלקת. בטקסס הולדם אין דירוג בין צורות, כך שלב לא מנצח עלה. מה שמכריע שוויון הוא הקיקר, הקלף הצדדי הגבוה ביותר בתוך חמשת הקלפים. למשל, שני שחקנים עם זוג מלכים: מי שהקלף הנוסף שלו הוא אס מנצח את מי שיש לו מלכה. אבל אם הקלפים הטובים ביותר של שניהם נמצאים על השולחן, הקיקר שביד לא משחק והקופה מתחלקת. ז'יטון בודד שלא מתחלק הולך לשחקן הזוכה הראשון משמאל לכפתור.

סייד פוט: דוגמה עם שלושה שחקנים באול־אין

שחקן שהולך אול־אין יכול לזכות רק במה שהוא כיסה מכל יריב. כל מה שמעבר לזה נכנס לקופה צדדית (סייד פוט). נניח שאבי הולך אול־אין עם 50, בני עם 120 וגיל עם 200, וכולם משחקים עד הסוף:

קופה	מי משתתף	חישוב	סכום	מי יכול לזכות
קופה ראשית	כל השלושה, 50 כל אחד	50 כפול 3	150	אבי, בני, גיל
סייד פוט	בני וגיל, עוד 70 כל אחד	70 כפול 2	140	בני, גיל
החזר	גיל, 80 שאף אחד לא כיסה	200 פחות 120	80	חוזר לגיל בכל מקרה

סך הכל 370, בדיוק מה שהשלושה שמו. ועכשיו מי מקבל מה, לפי מי מחזיק את היד הכי טובה:

תוצאה בשואודאון	אבי	בני	גיל
אבי הכי חזק, בני שני	150	140	80
אבי הכי חזק, גיל שני	150	0	220
בני הכי חזק	0	290	80
גיל הכי חזק	0	0	370

החוקים שמתווכחים עליהם בבית, ומה הפסיקה המקובלת

אלה המקרים שגורמים לעצירת משחק בכל חבורה. הפסיקות כאן הן המקובלות בטורנירים מסודרים, וכדאי להסכים עליהן לפני שהקלפים יוצאים.

סטרינג בט: שמת ז'יטונים בכמה תנועות

מי ששם חלק מהז'יטונים, חוזר לערימה ומוסיף עוד בלי להכריז קודם "רייז", עשה סטרינג בט. הפסיקה: זה נחשב קול בלבד, וההעלאה לא תקפה. הפתרון פשוט: אומרים בקול "רייז ל־60" לפני שנוגעים בז'יטונים. הכרזה בקול מחייבת.

ז'יטון אחד גדול בלי להגיד כלום

מישהו מהמר 20, ואתה זורק ז'יטון של 100 בלי מילה. הפסיקה: זה קול של 20 בלבד, ומקבלים עודף. כדי להעלות עם ז'יטון גדול צריך להכריז "רייז" לפני שהוא נוחת.

פעולה שלא בתורך

אמרת "קול" כשעוד לא הגיע תורך. הפסיקה: אם אף אחד לפניך לא משנה את המצב (רק צ'ק או קול), הפעולה שלך מחייבת כשמגיע תורך. אם מישהו לפניך מהמר או מעלה, הפעולה שלך מתבטלת וכל האפשרויות חוזרות אליך. לפעולה שלא בתור יש מחיר אמיתי, כי היא נותנת מידע לאחרים, אז עדיף לחכות.

קלף שנחשף בחלוקה

אם הדילר הפך בטעות את אחד משני הקלפים הראשונים של החלוקה, או שנחשפו שני קלפים או יותר, זה מיסדיל. אם נחשף קלף אחד בהמשך החלוקה, החלוקה ממשיכה, השחקן מקבל במקומו את הקלף העליון מהחפיסה בסוף הסבב, והקלף החשוף משמש כקלף השרוף לפני הפלופ. שחקן שהראה בעצמו קלף מהיד שלו נשאר ביד, אבל זו בעיה שלו.

מיסדיל: מתי מחלקים מחדש

מחלקים מחדש כשאחד משני הקלפים הראשונים נחשף מטעות הדילר, כשמישהו קיבל מספר קלפים לא נכון, כשחולקו קלפים למקום ריק או כשהכפתור במקום הלא נכון. החשוב: אחרי שהתחילו הימורים בפועל, כבר לא מכריזים מיסדיל, וממשיכים עם מה שיש.

קלפים שרופים ופלופ שנפתח מוקדם מדי

שורפים קלף לפני הפלופ, לפני הטרן ולפני הריבר, כדי שאף אחד לא יוכל לזהות את הקלף הבא לפי סימן בגב. אם הדילר פתח את הפלופ לפני שסיבוב ההימורים נגמר, מחזירים את שלושת הקלפים לחפיסה, מערבבים, ופותחים פלופ חדש בלי לשרוף שוב.

טעויות נפוצות של מתחילים

• לחשוב שחייבים להשתמש בשני הקלפים. בטקסס הולדם מותר להשתמש בשניים, באחד או באף אחד.
• לחשוב שיש צורה חזקה יותר. אין. פלאש בלבבות שווה בדיוק לפלאש בעלים.
• לשכוח את הקיקר. זוג אסים עם מלך מנצח זוג אסים עם עשר.
• לוותר כשאפשר לעשות צ'ק. זה חוקי, אבל אין לזה שום סיבה.
• לזרוק קלפים לפני שהיד נגמרה. יד שנזרקה מתה, גם אם בדיעבד היא הייתה מנצחת.
• להכריז על היד במקום להראות. הקלפים מדברים, לא הפה. תמיד חושפים את שניהם.

מילה שלא הבנתם בדרך? כל המונחים מוסברים במילון מושגי פוקר.

חוקי בית לערב פוקר עם חברים

החוקים הרשמיים מסבירים איך משחקים יד. חוקי הבית מסבירים איך עובר ערב שלם בלי שאף אחד ילך הביתה כועס. כדאי לסגור אותם מראש, בהודעה בקבוצה, ולא באמצע יד.

• באיין: הסכום שכל אחד שם כדי לקבל ז'יטונים. בחבורה של חברים הוא נקבע לפי מה שאף אחד לא יתבאס להפסיד.
• ריביי: קנייה חוזרת של ז'יטונים. בקאש בדרך כלל מותר כל הערב. בטורניר מותר רק בתקופה מוגדרת, למשל עד סוף השעה הראשונה, ולרוב רק כשנגמרו לך הז'יטונים או כשיש לך פחות מערימת הפתיחה.
• אד־און: בסוף תקופת הריביי, כל שחקן רשאי לקנות פעם אחת ערימה נוספת, בדרך כלל באותו מחיר. זה מאזן בין מי שנפל מוקדם למי שלא.
• בליינדים: בקאש הם קבועים. בטורניר הם עולים כל 15 עד 20 דקות, ומי שמחזיק את הטיימר הוא שופט. מבנה בליינדים מוכן לשלוש שעות יש במדריך לערב פוקר בבית.
• ז'יטונים לא מקבלים בהקפה: שמים את הכסף בקופה ורק אז מקבלים ז'יטונים. חוב קטן של "אני אשלים אחר כך" הוא הדבר שמפרק הכי מהר חבורות.

איך שומרים על הקופה הוגנת

אחרי 20 שנה עם אותה חבורה, אני יכול להגיד שרוב הוויכוחים בערב פוקר לא קשורים לקלפים, אלא לשאלה כמה כל אחד שם. דף במחברת הולך לאיבוד, נרטב מבירה, ובשתיים בלילה אף אחד לא זוכר אם יוסי עשה שני ריביי או שלושה. בגלל זה בניתי את שמתי: כל שחקן לוחץ "שמתי" כשהוא מכניס כסף, כל השולחן רואה את זה מיד, ויש יומן שלא נמחק. איך מקימים קבוצת פוקר עם רישום כניסות מוסבר בעמוד נפרד.

קאש או טורניר בית?

	משחק קאש	טורניר בית
ז'יטונים	שווים כסף לפי הערך שלהם	נקודות משחק, הפרסים נקבעים לפי המקום
כניסה	כל אחד קונה כמה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה	באיין קבוע לכולם בהתחלה
ריביי	בכל זמן, לפי חוקי הבית	רק בתקופת הריביי, ואז אולי אד־און
בליינדים	קבועים כל הערב	עולים כל 15 עד 20 דקות
סיום	כל אחד קם מתי שהוא רוצה ופודה את הז'יטונים	כשמישהו לוקח את כל הז'יטונים
מתאים ל	ערב פתוח, אנשים מגיעים ועוזבים	ערב עם שעת סיום ומתח עד היד האחרונה

בטורניר בית נפוץ לחלק את הקופה לשני מקומות (65 ו־35 אחוז) עד שישה שחקנים, ולשלושה מקומות (50, 30 ו־20 אחוז) משבעה ומעלה. זו החלטה של החבורה, לא חוק.

טקסס הולדם מול אומהה: מה ההבדל?

אומהה הוא אח קרוב של טקסס הולדם, עם אותו מבנה של בליינדים, פלופ, טרן וריבר. ההבדל הוא בקלפים שביד, וזה משנה הכל.

	טקסס הולדם	אומהה
קלפים ביד	2	4
איך בונים יד	כל שילוב של 5 מתוך 7	בדיוק 2 מהיד ועוד בדיוק 3 מהשולחן
מבנה הימורים נפוץ	נו לימיט	פוט לימיט
ידיים מנצחות	זוג או שני זוגות מנצחים הרבה	ידיים חזקות בהרבה, סטרייט ופלאש הם עניין שגרתי

המלכודת הקלאסית של מי שעובר לאומהה: על השולחן ארבעה קלפי עלה, ויש לך ביד עלה אחד. בטקסס הולדם זה פלאש. באומהה אין לך כלום, כי חייבים להשתמש בדיוק בשני קלפים מהיד.

פוקר 5 קלפים: איך משחקים פייב קארד דרו

פוקר 5 קלפים, או פייב קארד דרו (five card draw), הוא הפוקר שרואים בסרטים ישנים, ובו אין קלפים משותפים בכלל. כל שחקן מקבל חמישה קלפים סגורים, יש סיבוב הימורים, ואז כל אחד מחליף עד שלושה קלפים (בחלק מהבתים עד ארבעה, אם הוא מראה אס). אחרי ההחלפה יש עוד סיבוב הימורים ושואודאון. דירוג הידיים זהה לטקסס הולדם. זה משחק נחמד לפתוח איתו ערב עם מתחילים, אבל כמעט כל החבורות עברו עם השנים להולדם.

פוקר למתחילים: איך לשחק את הערב הראשון שלך

1. תשננו את דירוג הידיים או תחזיקו אותו פתוח בטלפון. אף אחד לא יצחק.
2. תשחקו מעט ידיים. ידיים כמו זוגות גבוהים ואס עם קלף גבוה הן נקודת התחלה טובה.
3. תחכו לתור שלכם, ותגידו בקול מה אתם עושים.
4. אם אתם לא בטוחים בסיכויים, מחשבון פוקר מראה כמה אחוזים יש לכל יד מול יד אחרת.
5. תשאלו. כל שחקן ותיק שמח להסביר חוק, בתנאי שזה לא באמצע יד שלו.